תוכן עניינים
54 יחסים: מנהג (יהדות), מסורה, מקובל, מזמור תהילים, מזרחים, מגן דוד, מוצאי שבת, מושב בחיים, נס חנוכה, ספירת העומר, סוכות, סימטריה, סידור, עמוס חכם, ערב שבת, פסוק, פיבל מלצר, צ'ארלס אייבס, קבלה, קדיש יתום, קורבן, קידוש לבנה, רמ"א, ראשית חוכמה, שלמה ויסבליט, שויתי (שמעון ישראל שיין), שיוויתי, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילה (יהדות), תרגום השבעים, תהילים, תהילים קמ"ד, תומאס טאליס, תיקון לאה, תיקון חצות, תיבה (כתב), ברוך שאמר, ברכת כהנים, בית מקרא, בית המקדש, דנמרק, דעת מקרא, דוד, המאה ה-18, המאה ה-19, המנורה, האר"י, הרמז, הדלקת נרות חנוכה, ... להרחיב מדד (4 יותר) »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ומנהג (יהדות)
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ומסורה
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ומקובל
מזמור תהילים
מזמור הוא כינוי לאחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ומזמור תהילים
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ומזרחים
מגן דוד
200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ומגן דוד
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ומוצאי שבת
מושב בחיים
מושב בחיים (בגרמנית: Sitz im Leben, נקרא גם מאחז בחיים) הוא מונח במחקר המקרא שטבע החוקר הרמן גונקל בהקשר לחקר הסוגים הספרותיים במקרא (בגרמנית: Gattungsgeschichte; באנגלית: Form Criticism).
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ומושב בחיים
נס חנוכה
#הפניה חנוכה#יסודות ליצירת החג.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ונס חנוכה
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וספירת העומר
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וסוכות
סימטריה
דוגמה לאיור של עץ סימטרי (משמאל) ועץ אסימטרי (מימין). סִימֶטְרִיָּה (מיוונית: συμμετρεῖν – למדוד ביחד) בשפה היומיומית מתארת תחושה של פרופורציה, הרמוניה ושיווי משקל, או מושג מתמטי מדויק, שמשתמשים בו במסגרת החוקים של מערכות פורמליות, כגון גאומטריה ופיזיקה לתאר בדרך כלל אובייקט שאינו משתנה תחת כמה טרנספורמציות.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וסימטריה
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וסידור
עמוס חכם
עמוס חכם מקבל את פרס חידון התנ"ך הארצי, ה'תשי"ח עמוס חכם בחידון התנ"ך העולמי, תשי"ח עמוס חכם עם דוד בן-גוריון לאחר הזכייה בחידון התנ"ך 1958. מתוך מאגר ביתמונה, הספרייה הלאומית עמוס חכם (1921, ירושלים – ט"ו באב ה'תשע"ב, 2 באוגוסט 2012) היה הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, שהפך לסמל של ידענות, וכן לדוגמה מובהקת למקרה של "סיפור סינדרלה".
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ועמוס חכם
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות".
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וערב שבת
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ופסוק
פיבל מלצר
טקסט.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ופיבל מלצר
צ'ארלס אייבס
אייבס בסביבות 1889 צ'ארלס אייבס (20 באוקטובר 1874 - 19 במאי 1954) היה מלחין אמריקאי.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וצ'ארלס אייבס
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וקבלה
קדיש יתום
קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וקדיש יתום
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וקורבן
קידוש לבנה
#הפניה ברכת הלבנה.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וקידוש לבנה
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ורמ"א
ראשית חוכמה
#הפניה ראשית חכמה.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וראשית חוכמה
שלמה ויסבליט
שלמה ויסבליט (24 בנובמבר 1930 – 8 באוקטובר 2021) היה איש חינוך, חוקר, כותב ומרצה בתחומי התנ"ך, היהדות, השירה העברית ומחשבת ישראל.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ושלמה ויסבליט
שויתי (שמעון ישראל שיין)
#הפניה שויתי (ישראל שמעון שיין).
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ושויתי (שמעון ישראל שיין)
שיוויתי
#הפניה שויתי.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ושיוויתי
תפילת מנחה
ללא.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותפילת מנחה
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותפילת ערבית
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותפילה (יהדות)
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותרגום השבעים
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותהילים
תהילים קמ"ד
תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותהילים קמ"ד
תומאס טאליס
תומאס טאליס (באנגלית: Thomas Tallis; 1510 - 23 בנובמבר 1585) היה מלחין אנגלי.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותומאס טאליס
תיקון לאה
#הפניה תיקון חצות#תיקון לאה.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותיקון לאה
תיקון חצות
תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותיקון חצות
תיבה (כתב)
#הפניה מילה (בלשנות).
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ותיבה (כתב)
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וברוך שאמר
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וברכת כהנים
בית מקרא
בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ובית מקרא
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ובית המקדש
דנמרק
דֶנְמַרְק (בדנית: Danmark, הגייה:; שם ארכאי: דֶנְיָה) היא מדינה בצפון אירופה, הקטנה והדרומית שבין המדינות הנורדיות.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ודנמרק
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ודעת מקרא
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ודוד
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז והמאה ה-18
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז והמאה ה-19
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז והמנורה
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז והאר"י
הרמז
הֶרְמֵז (כתוב גם ארמז ובלעז אָלוּזְיָה, allusion) הוא רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים בספרות, בקולנוע, מוזיקה, או אל אירועים היסטוריים.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז והרמז
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז והדלקת נרות חנוכה
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ווולגטה
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז וירושלים
יחזקאל קויפמן
יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ויחזקאל קויפמן
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת תהילים ס"ז ויהודים